החלטה בתיק מ"י 26377-07-12

המשטרה מבקשת להאריך את מעצרם של החשודים למשך 5 ימים נוספים, וזאת עפ"י הצהרת תובע אשר הונחה על שולחני.

בא כוחם המלומד של החשודים תוקע את יתדות טיעוניו, בין היתר, בנוסח של הצהרת התובע ואשר לפיו לא פורטו סעיפי העבירה ו/או העבירות המיוחסות למי מהחשודים. אקדים ואומר, כי בהתאם לפסק הדין המפורסם בעניין "אל-טוויל" אין צורך בפירוט שכזה. הצהרת התובע צריכה להיות מנוסחת באופן המלמד על גמירות דעת להגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, וזאת בשים לב לחומר החקירה הקיים בתיק המשטרתי. אמנם בית המשפט אינו בבחינת חותמת גומי ההולך שבי אחר הצהרת תובע זו, או אחרת (בש"פ 10534/08 מ"י נ' בראודה (לא פורסם) מיום 14/12/2008). במספר פסקי דין עמד בית המשפט על מהותה של הצהרת התובע, עת ציין כי המדובר הוא בהליך של מעצר ביניים המחבר בין מעצר לצרכי חקירה (עפ"י סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה- מעצרים] התשנ"ו-1996), לבין מעצר עד תום ההליכים עפ"י הוראת סעיף 21 לחוק המעצרים הנ"ל.

גם במסגרת של הליך מעצר ביניים שכזה, חובה על בית המשפט לבחון את אפשרות השחרור בדרך חלופית. כן על בית המשפט מוטלת החובה להתחקות אחר חומר החקירה ולבחון אם הצהרת התובע נסמכת היא על קרקע יצוקה ויונקת ממעיין צלול של ראיות.

עיינתי בחומר החקירה; ככל שעיינתי ונכנסתי לעובי הקורה ביחס לראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי המדובר הוא במעשה חמור ביותר אשר במהלכו חברו יחדיו מספר צעירים והיכו נמרצות שוטר בעת מילוי תפקידו. מעשה התקיפה אופיין בברוטאליות, בבעיטות, אגרופים ואף גידופים ואיומים.

אין ספק כי על בית המשפט מוטלת החובה ליצור חיץ חד וברור בין התנהגות עבריינית ואלימה, לבין שלומם וביטחונם של משמשי הציבור אשר כל מטרתם הינה לשמור על הסדר ו/או להביא לגילוי מעשי עבירה.

ההודעות של השוטרים הינן מפורטות ושוטחות מעשה אלים אשר הופנה כלפי השוטר, אשר נגרמו לו חבלות של ממש ונזקק לטיפול רפואי. התמונות הקיימות בתיק החקירה מלמדות על חבלה ממשית כתוצאה ממעשיהם של החשודים.

אין ספק כי השלב הטבעי אשר במהלכו על בית המשפט לבחון את אפשרות קיומה של חלופת מעצר הינו במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים, במידה וזו תוגש. אולם, כפי שהקדמתי וציינתי, גם בשלב של הארכת מעצר עפ"י הצהרת תובע, קיים צורך לבחינת אפשרות השחרור בדרך חלופית (בש"פ 10853/18 מסעוד נ' מ"י (לא פורסם) 23/12/2008).

בחנתי, בשלב זה, במידה הנדרשת, אם ניתן יהיה להסתפק בחלופת מעצר. אולם, הגעתי לכלל מסקנה כי המדובר הוא במעשה אלים ביותר הנסמך על מסכת ראייתית מוצקה והמקרין מידה של מסוכנות ועילת מעצר.

משכך, לא מצאתי מקום לשחרר את החשודים בדרך חלופית, בשלב זה.

הנני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 15/7/2012 שעה 15:00.

בשולי החלטתי אציין, כי הארכת המעצר ניתנה בשים לב לעובדה כי הצהרת התובע ניתנה ביום 12/7/2012.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג בתמוז התשע"ב, 13/07/2012 במעמד הנוכחים.